#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רלז. אשה שנכנסה ברשות לטחון או לאפות בחצר בעה""ב ואכלה בהמת בעה""ב החיטים או הבצק ומתה האם האשה חייבת ומדוע? "	"אם נכנסה לטחון לרבא פטורה [ועי' בתשובה רלד 2) הדין לר' זירא] כיון שאין הדרך לגלות זרועותיה בזמן הטחינה לא היה צריך בעל החצר להסתלק מהחצר ועליו היה לשמור שלא תנזק בהמתו מהחיטים. אם נכנסה לאפות חייבת, כיון שהדרך לגלות זרועותיה בזמן האפיה בעל החצר מסתלק מהחצר ולכן מוטל עליה לשמור <sup>צא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צא.  כתב הרשב""א  (ד""ה התם)  שמטעם זה חייבת אפילו לרבי.</span>"	"ב""ק מח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלח. הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות ונפל לבורו והבאיש מימיו באיזה אופן חייב, באיזה אופן מחלוקת ובאיזה אופן פטור ומדוע? 	כשהבאיש בשעת נפילה חייב דהוי מזיק בגופו. לאחר נפילה לשמואל הוה בור ופטור על המים דהוו כלים, לרב מאחר שלא הפקירו הוה שור וחייב על המים. הבאיש מריחו פטור משום דהוה גרמא בעלמא.	"ב""ק מח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רלט. תנן היה אביו או בנו לתוכו משלם את הכופר. והרי תם הוא? 	"רב אמר במועד ליפול על בני אדם בבורות שראה עשב על פי הבור ובא לאכול ונפל. שמואל אמר לעולם תם הוא והמשנה חצי כופר קאמר ור' יוסי הגלילי היא דאמר תם משלם חצי כופר. עולא אמר ר' יוסי הגלילי היא דאמר כר' טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם ה""נ כופר שלם משלם."	"ב""ק מח: "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמ. מאי שנא שבשור שהיה מתחכך בכותל ונפל על האדם רב פטר מכופר ואילו בחזא ירוקא ונפל על האדם לרב חייב בכופר? 	"רש""י פירש שבשור שהיה מתחכך בכותל בג' פעמים הראשונות לא היתה כוונתו להתחכך אלא בכוונה להפיל על האדם, ופטור מכופר על הפעם הרביעית שהיתה להתחכך בכותל להנאתו, והראשונות הועילו שנעשה מתוך כך מועד ובאחרונה נחשב משונה קצת שהרג בנפילת הכותל ולכן לא נחשב מועד אלא מחמת הראשונות. ובחזא ירוקא מיירי שבג' פעמים הראשונות הפיל עצמו בבור לאכול הירק והוה תולדה דשן כיון שמתכוין להנאתו, ואין זה משונה דכיון דאייעד ליה אורחיה הוא וחייב בכופר כיון שיש כופר בשן.<br>ר""ת (מד, א תוד""ה הכא) פירש שבשתי הסוגיות מדובר בפעם אחת, בשור שהיה מתחכך בכותל להנאתו הוה שן שלא בכוונה שאינו יודע שיפול הכותל על האדם לפיכך פטור מן הכופר כקרן שלא בכוונה. ובחזא ירוקא מיירי שהיה רגל בכוונה כשמניח עצמו בבור כדי לאכול הירק שבבור ויודע שמתמעך האדם ולפיכך משלם כופר. ורבינו שמואל (בתוס' שם) מצא בספר ישן שלא גרסינן בשור שהיה מתחכך בכותל שרב פוטר מכופר, והקושיא מעיקרא ליתא."	"ב""ק מח: ותוס', מד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמא. ת""ר כנוס שורך ושמרו הזיק חייב הוזק פטור, כנוס שורך ואני אשמרנו הוזק חייב הזיק פטור. מה דעת התנא בסתמא ומדוע? "	"לר' אלעזר רישא רבנן וסתמא חייב בעל חצר ופטור בעל השור דבסתמא מקבל עליו שמירה. סיפא רבי וסתמא חייב בעל השור ופטור בעל חצר דבסתמא לא מקבל בעל החצר שמירה.<br>לרבא כולה רבנן היא ואגב שנקט ברישא שמרו תנא סיפא ואני אשמרנו אבל גם בסתמא מקבל עליו שמירה.<br>לרב פפא כולה רבי היא וסיפא דוקא, ואל תדייק מהרישא הא סתמא הוזק חייב, דודאי סתמא נמי הזיק חייב הוזק פטור, והא דנקט ושמרו לחייבו נזק שלם קאמר אם הוזק שורו של בעל הבית דסבר כר' טרפון דאמר קרן בחצר הניזק נזק שלם משלם, הלכך אמר ליה שמרו לא מקני ליה מקום בחצר והויא ליה קרן בחצר הניזק שמשלם נזק שלם, לא אמר ליה שמרו אקנויי אקני ליה מקום בחצר והיא ליה חצר השותפין שמשלם חצי נזק.<br>כתבו התוס' (ד""ה טעמא) דכולה הך סוגיא כרבא לעיל (מז, ב) שבסתמא מקבל שמירה אבל לרבי זירא שם לא קשה כלל מהרישא לסיפא ויש לפרש כל הברייתא כרבי או כרבנן, ובסתמא לרבי שניהם פטורים ולחכמים בסתמא שניהם חייבים."	"ב""ק מח: ותוס'"		
